השתלת שיניים

פעמים רבות מגיע מטופל עם חוסר שן כתוצאה מסיבוכים שונים, כגון עששת, עקירות, בעיות חניכיים וכו'. ברוב המקרים שבהם הטיפול בשן הוזנח, מוביל הדבר לאובדן השן ועקירתה.  בשנים עברו נהגו להרכיב גשר של שלשה כתרים על מנת להשלים את אותו איזור חסר שן. לצורך כך נהגו להשחיז שיניים סמוכות לאיזור העקירה, למרות היותן בריאות לחלוטין.

כיום, עם השתכללות שיטות הרפואה הדנטאלית, ניתן לשקם את אותו איזור חסר שן על ידי טיפול ממוקד באיזור החסר מבלי פגיעה בשיניים סמוכות. מדובר בהשתלת שיניים. בשיטה זאת מחדירים שתל בצורת בורג העשוי טיטניום, המדמה את השורש של השן החסרה אל תוך עצם הלסת באיזור חסר השן. על השתל מתאימים מבנה שמדמה שן מושחזת, כהכנה לכתר, ועליו מלבישים את הכתר המדמה את השן הטבעית החסרה.

 

השתלת שיניים ניתנת לביצוע בשני אופנים:

1. העמסה מיידית – פירוש הדבר, שמטופל שמגיע למרפאה מחוסר שן, יוצא מהטיפול באותו היום עם שן בפיו. טיפול כזה כולל ביצוע עקירה במידה והשן לא נעקרה מבעוד מועד, השתלת עצם במידה ויש צורך, החדרת השתל, התאמת המבנה והלבשת כתר זמני (כתר מעבר) בטיפול אחד.

2. ישנם מקרים בהם לא ניתן לבצע העמסה מיידית. בד"כ אלו מקרים בהם קיים פגם גדול בעצם, כתוצאה מעקירת השן, או כתוצאה מתהליך דלקתי משמעותי בתוך העצם סמוך לאותה שן. אופן טיפול זה יכלול עקירה, השתלת עצם, וביצוע החדרת השתל באותו מעמד היא לשיקולו של הרופא בכפוף לממצאים בפה. במילים אחרות, המטופל לא יוצא מאותו טיפול עם שן בפה כמו בהעמסה מיידית, אלא נדרשת תקופת החלמה לצורך קליטת השתלת העצם והשתל בלסת. תקופה זאת עשויה לנוע בין 3-6 חודשי המתנה, ורק לאחריה ניתן לשקם את המבנה והכתר על גבי השתל. במסגרת אופן השתלת שיניים זה, ניתן לשחזר בפה המטופל שן בודדת, או פה חסר שיניים שלם.

 

את צורת השיקום הסופי על גבי השתלים ניתן לבצע ע"י כתר או גשר קבוע המודבקים על גבי השתלים או לחלופין ע"י תותבות שלמות בצורת פרסה, הניתנות לשליפה לבחירת המטופל. בצורה כזאת ניתנת לנו האפשרות להשלים את פיו של המטופל גם מבחינה אסתטית וגם מבחינה פונקציונלית. מתקבלות תוצאות מדהימות ביופיין ובנוחותן שתורמות משמעותית לחיזוק בטחונו האישי של המטופל ולתפקוד מושלם של הפה.

יש לציין שלא כל מטופל הוא קנדידט ראוי ומתאים לפרוצדורת השתלת השיניים. ההתאמה הינה פועל ישיר של מצב בריאותו התקין. על כן חשוב לערוך פגישת ייעוץ מקצועית עם רופא השיניים ולבצע בדיקה טרום ניתוחית מקיפה הכוללת: התרשמות מצילומי שיניים, צילומי CT ממוחשבים, בדיקה קלינית בפה המטופל, שאלון מקיף ויסודי על מצב בריאותו של המטופל, במילים אחרות "אנמנזה" והיסטוריה רפואית.